רש"י על יומא ע״ה

1 עינו בכוסו - אוהב שכרות:

2 כל העולם דומה עליו כמישור - ממון אחרים דומה לו היתר:

3 דאגה - פחד שדואג על הפסד שום דבר פן יבואהו:

4 ישיחנה לאחרים - שמא ישיאוהו עצה:

5 יורד עמו לחייו - בכל דבר שהוא יכול להקניטו ולהפסידו הוא יורד:

6 עריות - דנאסרו להם במדבר ודגה לשון תשמיש כמו וידגו לרוב בראשית מח:

7 ומחתה פיה - מקנחת פיה של מטה כמו כאשר ימחה הצלחת מלכים ב כ״א:י״ג כמי שמקנח את הקערה:

8 דאמר מר - במסכת סוטה בפרק קמא דף א::

9 לא פרצי בהו - לא היו פרוצים בעריות במצרים:

10 הנך דאסירין - אותן שהיו נאסרות לבני נח כגון הנך דאמרינן בסנהדרין דף נז: ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עליה בן נח מוזהר עליה והן בכו על הנוספות:

11 הללו לא טעמו - שהן קשין לעוברות ומיניקות כדאמרינן בספרי משל אומר לאשה לא תאכלי בצל מפני התינוק:

12 והוא כזרע גד לבן אמר רבי אסי - זרע הגד אינו לבן אבל עגול הוא והכי קאמר קרא והוא עגול כזרע גד ולבן כמרגלית:

13 כגידא - גרעין של אליינדרי:

14 שדומה לזרע פשתן - שגם הוא עגול:

15 אם בן תשעה וכו' - לפי שנאמר שמות ט״ז:י״ח וימודו בעומר בין שליקט הרבה בין שליקט מעט מוצא עומר לגולגולת ואם נמצא יתר בבית הראשון בידוע שבן תשעה לראשון הוא ואם בבית האחרון בידוע שבן האחרון הוא:

16 שמלבין עונותיהן - מתוך שהיו דואגים שמא לא ירד מן למחר היו משעבדים לבם למקום:

17 הוא סרח עלי - ותובעתו כתובתה:

18 ירד המן עליו - אלמא בתוך המחנה יורד וכתב ויצא העם ולקטו יציאה מחוץ למחנה משמע וכתיב שטו משמע למקום רחוק כמו משוט בארץ איוב א:

19 לחם - משמע אפוי:

20 עוגות - משמע קודם אפייה:

21 תכשיטי נשים - בשמים שהן דוכות במדוכה ומתקשטות בהן להיות ריחן ערב לבעליהן:

22 ציקי קדירה - תבלין לתבשיל ערב ומבושם:

23 שירדו להן אבנים טובות - הביאו נדבה ממה שמוצאין בבקר בבקר כשיוצאין ללקוט את המן שנאמר וילקטו אותו בבקר בבקר:

24 נשיאים ממש - עננים היו:

25 שד זה תינוק מוצא בו כל מיני טעמים - שהאם אוכלת:

26 בשר שאלו שלא כהוגן - מתוך כרס מלאה שהרי מקנה רב היה להם:

27 שלא כהוגן - ירד להם עם חשיכה שעה שאינה ראויה לתקן אותה עד שעת הסעודה:

28 לחם ששאלו כהוגן - שאי אפשר להיות בלא לחם:

29 ניתן להם כהוגן - בבוקר שיש שהות להכינו:

30 שלא כהוגן - ירד להם עם חשיכה שעה שאינה ראויה לתקן אותה עד שעת הסעודה:

31 כעין יממא - באור האבוקה:

32 וקבע להם זמן סעודה - בבקר ובערב:

33 שירד להם דבר שטעון שחיטה - ומלמד שהשליו דבר שטעון שחיטה היה:

34 וזבחת כאשר צויתיך - ולא מצינו בתורה ציווי הזביחה היאך מכאן אתה למד שנמסרו לו הלכות שחיטה על פה:

35 משטיחין - השליו היה עשוי לפניהן על הארץ משטיחין ליטריד"ש בלעז:

36 לחם יפה לבחורים ושמן לזקנים ודבש לתינוקות כתיב שמן כטעם לשד השמן ואין זה לשון שומן אלא לשון שמן לפיכך טעמו נקוד למעלה ומ"ם שלו נקוד פתח קטן ולפי שהוא סוף פסוק נהפך השי"ן לינקד בקמץ גדול:

37 כסילוים - קוצים בלשון ארמי:

38 ומותבינן לה בתנורא - כך מנהגם לצלות שפודיהם בתנור:

39 ותפח - מרוב שומנו הוא נתפח ונעשה עב:

40 אתליסר ריפי - זו על זו ריפי ככרות:

41 ותחתונה אינה נאכלת - מרוב השומן הנבלע בה וכל שכן העליונות:

42 משתכח ליה - היו נמצאות לו בין חביותיו שהיו ממציאין לו מן השמים:

43 רב חסדא - חמוה דרבא הוה ורבו הוה:

44 ובדיל רבה - בזכות הרב היה אוכל התלמיד:

45 כתיב ותעל שכבת הטל - והנה על פני המדבר כשהיה הטל עולה מן הארץ לקראת החמה כדרכו היה נראה על פני המדבר דק מחספש למדנו שהיה הטל מכסה את המן עד שעה שהטל עולה לקראת החמה וכתיב ירד המן עליו אלמא טל מלמטה:

46 קופסא - אשקרו"ן בלעז:

47 נימח על פיסת היד - מחוספס נוטריקון:

48 נבלע באיברים - אינו יוצא מן המעיים:

49 לאחר שסרחו - שנתלוננו על כך שאמרו בלחם הקלוקל במדבר כא:

50 לא לפניהם ולא לצידיהם - שאין יודעים לאיזה צד עננים הולכים:

51 אלא לאחוריהם - דיודעים הם שלא יחזרו לאחוריהן ואותן שלפנים צריכין לצאת לסוף המחנה מאחור: